תהיו בטוחים בדירה שלכם - מה חשוב לדעת על רעידת אדמה מבחינת הדירה שלנו

למעשה, רעידות אדמה מתרחשות באיזורינו הרבה יותר ממה שאנו מכירים ויודעים, אלא שרובן בעוצמות נמוכות וחלקן אף לא מורגשות כלל. בסופו של דבר מדינת ישראל ממוקמת על השבר הסורי אפריקאי, איזור מועד לפורענות שכבר ידע אסונות, וב-1927, זמן קצרצר במונחים גאוגרפיים, אירעה בארץ רעידת אדמה קשה מאד, שגבתה למעלה מ-500 קורבנות בנפש, ועוד כ-1,000 נפגעים. למרות שהיכולת לחזות התרחשות מסוג זה מוגבלת מאד – ברור שהשאלה היא לא "אם", אלא "מתי", ועלינו להיות ערוכים ככל שניתן לתרחיש של אסון בעוצמה גבוהה.

יציבות איזורית
בתי הנייר ביפן, שחלקם ניצבים עד היום, הם לא רק עניין של יופי ואמנות, אלא בראש ובראשונה בטיחות. היפנים עצמם למודי אסונות מרים של רעידות אדמה שהחריבו לא פעם חלקים נרחבים מארצם. לפני שהבנייה המודרנית נכנסה לארץ השמש העולה – המענה להתמודדות עם רעידות האדמה היה בניית של בתי נייר ועץ, משתי סיבות העיקריות: הנייר גמיש ובמקרה של רעידת אדמה הוא לא יישבר או יקרוס, ובמקרה שהוא נקרע – המשקל שלו לא יכול לפגוע ולקבור אנשים תחתיו. הפתרון הזה הוכיח את עצמו מאות שנים, אך בסופו של דבר הוא נכנע לאתגר אחר – צפיפות האוכלוסין.

אז נכון, בנייה של בית נייר בישראל היא דבר שלא יעבור שום ועדה או תקן, אבל גם כאן נעשים תהליכי למידה ושינוי. פרוייקטים של התחדשות עירונית, או כפי שרובנו נוהגים לקרוא להם: תמ"א 38, מביאים איתם סטנדרטים חדשים של בטיחות, וביניהם הגנה במקרה של רעידת אדמה.

קבלו חיזוק
בשנת 1980 נכנס לשימוש בקרב קבלני הבניין תקן 413, המתייחס בפירוט למקרי רעידת אדמה. המשמעות היא שבניינים שנבנו לאחר כניסת התקן – אמורים להיות עמידים במקרה של רעידת אדמה. קיימים כמובן גם בניינים שנבנו טרם התקן ועדיין עומדים בקריטריונים שלו, אך עדיין מדובר בחלק, והגנה היא משהו מחייב לכולם. התקן בראשותו מדבר על הימצאות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) בבית, ועמידה מוגדרת בעומס של קירות ויסודות.

בפני בניינים ישנים שאינם עומדים בתקן 413 ניצבות שתי אפשרויות עיקריות:
חיזוק המבנה, או הגרסה הראשונית של תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 38. המשמעות היא בנייה של חדרים נוספים וממ"ד, המעבים את הבניין ומחזקים אותו, כשהרחבת הדירות נעשית באופן חיצוני, ללא נגיעה ביסודות הבניין.

ויש גם את תמ"א 38/2, המוכר גם כ"פינוי בינוי", כשבו מדובר בבניינים במצב רעוע יותר שחיזוק חיצוני ועיבוי לא באמת יביא אותם למצב עמידה במקרה של רעידת אדמה. במקרים כאלו התהליך הוא הריסה של המבנה עד היסוד, ובנייה מחדש בהתאם לתקן ובצורה עדכנית יותר.

בשני המקרים, על פי רוב – מתקיים הסכם משפטי בין הקבלן או היזם לבעלי הנכסים בבניין, כך שהבעלים מקבלים דירות טובות יותר, עם ממ"ד, חדר נוסף ובדרך כלל גם חניה, מעלית ומרפסת, שלא היו בדירה טרם השיפוץ והקבלן מקבל בתמורה את הזכות לבנות עוד מספר מסויים של דירות בבניין ולמכור אותן. כך שמדובר בסחר שאין בו עלויות לבעלי הדירות, ובסופו של דבר – כולם מרוויחים מהתהליך הזה.

הראייה הכוללת
נחזור לבית הנייר. אם היה מתאפשר לבנות בית כזה בישראל – סביר להניח שלא מעט אנשים היו שמחים על ההזמנות, אבל במקרה של רעידת אדמה – סביר להניח שהוא לא היה שורד, וככל הנראה גם הדיירים לא. עניין של תשתיות.
התשתיות של היום: חשמל, מים, גז, אמורות להילקח בחשבון, ורעידת אדמה גם פוגעת בהם. מיותר לציין איך כל אחד מהם יכול להיות גורם אסוני, ובבנייה על פי תקן 413 השילוב של אותן תשתיות בבנייה נלקח בחשבון ומקבל מקום קריטי בתכנון המבנה.
חשב לנו להדגיש כי בכתבה הזו לא הייתה כוונה לזרוע פחד או חרדה בלב הקוראים, אלא לחדד את הדגשים החשובים ועקרונות הבסיס בכל הקשור לבנייה ולרעידות אדמה בישראל.